תחשבו על הפעם האחרונה שתיארתם פרויקט מוצלח בקורות החיים או בראיון עבודה.
רוב הסיכויים שזה נשמע ככה: "זיהיתי צורך, בניתי תוכנית פעולה, רתמתי את הצוות, והפרויקט הסתיים בהצלחה לפני הזמן."
נשמע מושלם, נכון? זו בדיוק הבעיה.
מנהלים עם ניסיון יודעים שאין דבר כזה "פרויקט מושלם". המציאות כאוטית. דברים נשברים ותקציבים נחתכים. ואנשים, מה לעשות, הם יצורים מורכבים שלפעמים מסרבים לשתף פעולה (מעצבנים, נו). כשאתם מציגים תמונה נטולת חיכוכים, אתם לא משדרים מקצוענות. אתם משדרים חוסר אמינות.
דוגמה אמיתית של מועמדת שעבדתי איתה לאחרונה. בקורות החיים שלה היא כתבה "ניהלתי צוות תפעול של 4 אנשים". משעמם.
רק כשחפרנו פנימה התגלה הסיפור האמיתי. היא ירשה צוות שהיה שלושה חודשים בלי מנהל. משימות נפלו בין הכיסאות. שני עובדים בכירים היו בריב כזה שהם סירבו לדבר אחד עם השני. ובמקביל, עובדת חדשה הודיעה על עזיבה.
הפתרון הקל היה כנראה לפטר את אחד העובדים ולהתחיל מחדש. במקום זאת, היא נלחמה עליהם, יצרה סביבות עבודה משותפות, פרויקטים צמודים ושיחות גישור עד שהתיישרו. בנתה פרוטוקול חפיפה כדי למנוע זליגת ידע עתידית. תוך ארבעה חודשים, אחוז המשימות שנפלו ירד לאפס.
למה קונפליקט הוא מנוע המכירות הכי חזק שלכם?
הוא מוכיח אינטליגנציה רגשית. קל לנהל כשהכל עובד סבבה. מנהיגות אמיתית נמדדת כשהאגו נכנס לחדר.
הוא מראה בעלות. כשאתם מספרים על ה"בלת"ם" ואיך לא רצתם למנכ"ל אלא פתרתם לבד, אתם משדרים שקט תעשייתי. זה נדיר.
הוא הופך אתכם למיוחדים. כאלה שאפשר לזכור. סיפור על מאבק והתגברות ייחרט בזיכרון הרבה יותר מרשימת "אחריות שוטפת".
בפעם הבאה שאתם מתכוננים לראיון, אל תסתירו את הלכלוך מתחת לשטיח. קחו את הרגע שבו הכל כמעט קרס ותראו להם בדיוק איך פתרתם את זה.