שלט בטיימס סקוור לא יביא לכם לקוח אמריקאי אחד

אפשר לכסות כל בניין בטיימס סקוור בלוגו של החברה שלכם ועדיין לא לסגור אף עסקה.

זה לא מוגזם. זה פשוט ההבדל בין שני דברים שנראים דומים ועובדים בצורה שונה לגמרי:

מודעות (Awareness) — קונים בכסף.
אמון (Trust) — מרוויחים בעבודה.

הטעות הגדולה ביותר שאני רואה: פאונדרים שמבלבלים ביניהם.

למי בעצם קונים את השלט?

שאלתי פאונדרים ישראלים למה הם שורפים 15,000 דולר ליום על שלטי Times Square.

לרוב התשובה האמיתית היא: לא בשביל הלקוחות האמריקאים.

בשביל ישראל. בשביל המשקיעים בבורד. בשביל מיתוג מעסיק. בשביל הפוסט שיגרוף לייקים. ובשביל הפאונדר עצמו — שרואה את הלוגו שלו בגודל של בניין ומתחיל להאמין שהוא "השתלט על ארה"ב."

זה לא אסטרטגיה. זה טיפול נפשי יקר.

הסיפור מאיידהו

שיחה עם CISO מחברה גדולה באיידהו. הוא מדבר על החוף המערבי, מגלגל עיניים לכיוון מנהטן. הקולגה שלי, שגדל בקולורדו, הבין מיד את הניואנס. זרם איתו. בנה אמון בשיחה אחת.

שום שלט בטיימס סקוור לא היה מגיע לאותו מנהל.

הוא לא מסתכל על מנהטן. הוא מחפש שותף שמבין מאיפה הוא בא. ברגע שמצא אחד כזה — הוא היה מוכן לספק וידאו-טסטימוניאל, להפנות ממליצים, ולפתוח דלתות שכסף לא קונה.

מה כן עובד

בניית תשתית אמון: אדווייזרים מקומיים, חברי בורד אמריקאים, לקוח פיילוט שיכול לקרב עבורכם בשוק.

אלה הם האנשים שיישבו בחדר עם הלקוח ויגידו "אני מכיר את החברה הזו, אני עומד מאחוריה."

ואת זה שום קמפיין מודעות לא יחליף.